⁨קפריסין 1⁩

לימסול, מרכז החוף הדרומי של קפריסין. טיסה מהסוג בו המטוס או נוסק או מנמיך. אין אמצע.  

המלון קו ראשון לחוף, ממש על החוף. קצת מחוץ לעיר שיושבת על חוף ארוך ארוך. לא חוכמה: אם קפריסין היא אי, וכך היא נראית מטיסות אחרות, יהיה סביר להניח שכולה מוקפת חוף.

בבוקר טיילנו בגוש של שלושה כפרים יפים מטופחים ומושכי תיירות היסטריים בשם Lefkara אולי עשרים קילומטר צפון מערב לנתב״ג לרנקה, בסיס האם שלנו. התהלכנו ברגל שופי במרכז שכולו סמטאות קטנות של חנויות תכשיטים וחנויות תחרה מעשה ידיהם של מקומיות ומקומיים. נקי, מטופח, בניני אבן מהרבה לפני שנולדנו. הכל כיום מיועד לתיירים ולכן ריבוי בתי קפה קטנים עם שולחנות קטנים וכסאות קטנים ומלא מלא מקומיים על בגדי שבת שלהם הולכים ובאים, עולים ויורדים, מה שעשו ההורים שלנו ברחוב הרצל בשנות החמישים. 

יום ראשון מקרין אווירה מיוחדת. כולם שמחים לפגוש את כולם, זורקים משפט לזה ומילה להוא ובתוכם קצת תיירים, לגמרי במקרה ישראלים. מה שהרשים אותי במיוחד היו מעט תיירים קשישים שבאו עם משפחותיהם הצעירות יותר, אלא שהקשישים והקשישות הלכו עם הליכונים ועם מקלות הליכה, קצת נתמכו או נעזרו על ידי הדורות הבאים וזה היה סימן מעודד מאד לעתיד הנפלא המשחר לפתחנו למרות הכל.  

משם המשכנו ללימסול והפרברים. החלק הצמוד לים מודרני נקי ומטופח. נהגים נוהגים במהירות המותרת על פי התמרור.  נסעתי אחרי גוי אחד שנסע 30 היכן שהתמרור מורה 30, העלה ל- 50 לפי התמרור, עלה ל- 60, לפי תמרור אחר ואח״כ ל- 65 כאשר התמרור הורה כך. בשבילי זה היה מדהים לראות היצמדות כזו לחוק. איני יודע אם מפחד ואם בגלל חינוך משובח, ובכל זאת זה היה כמו לראות ג׳ירפה עם ראש של כריש. בכללי, לא ראיתי מתפרעים פרט לאחד שעקב על פס לבן אבל הוא היה עפ מרצדס לבנה, ואולי לעשירים יש כאן חוקים אחרים. 

לאורך החוף נולדו מגדלים בני 20-30 קומות ולפי הזכוכיות, הם חדשים עם ריח של ניילונים. גם הבניה הפחות חדשה יפה מאד מאד והמחירים, בהשוואה אלינו כמובן, מצחיקים ומשעשעים. לאורך כל החוף מתנהלת לה טיילת בין החוף לכביש, שאינני יודע מה אורכה אבל לא רואים את ההתחלה ו/או את הסוף. שוש עשתה פתיחת ציר 6 ק״מ אבל חזרה בחושך בעזרת התאורה של הטלפון, אחרת מי יודע אנא היתה באה..

העיר העתיקה של לימסול היא יפו לפני שלושים או ארבעים שנה, יפו בהתהוות. הבנינים בלתי משופצים אבל פה ושם רואים התחלות בניה. קצת בתי קפה מזעריים על המדרכה כמובן, מבנים שאטמו ובבוא היום ישופצו או יהרסו ויבוא אחרים במקומה, הרחובות צרים כדי כרכרה וסוס, ומתוך נסיעה איטית - ריח של אוכל. 

כדי לאכול באמת הלכנו למרינה של לימסול. מקום שוקק מאד ואנחנו בכל זאת מחוץ לעונת התיירות! מלא אנשים מכל הגילאים עושים הליכות כיף על הטיילת בקטע של המרינה. יש שם כשר מסעודות או יותר וכולן מלאו ת בשתיים בצהריים ביום ראשון, בין שגריר ובין שקיץ. האוכל היה סביר והבירות קרות. המחירים משמעותית זולים יותר מאשר בארץ כנען. פה ושם זיהיתי ישמעאלים ההולכים במקבצים של ארבעה אבל את אלה איני יכול שלא לזהות גם אם אני מביט בהם מהחלל.  קראתי שיש כאן פליטים מסוריה ופקיסטן אך הכמויות מרוסנות. 

מטעמי גיל ובריאות אנחנו מדלגים על הארכיאולוגיה שלהם, ורואים אתרים כאלה גם לצד הכבישים המהירים. להיכנס לים? זו אינה העונה. יש סיפור על איזו טירה וגדולה בעיר העתיקה שנבנתה במאה הרביעית וכיום משמשת מוזיאון לימי הביניים.  אך בגלל שבעוד פחות מחודש נעשה טיול יסודי מאד בבריטניה הגדולה, האמא של הארמונות והטירות, לא רצינו לבזבז את המוח התשוש ממילא דוקא כאן.  

ראינו מעט בתים עם ציורי קיר יפים אבל את אלה ראינו גם ביוסטון ובעוד שני תריסרי ערים. עניין מקומי. כנגד מעט עבודות גרפיטי מרשימות יש הרבה יותר קשקושי צבע חסרי פשר כך שהגרפיטי לבדו אינו סיבה להגיע הנה. עיר יפה וסימפתית, כן. סיכום: לימסול עיר של ים ואינסוף אחלה חופים, בעיקר בעונה קצת יותר חמימה. את הסוד הזה יודעים כל מי שגילו מתחת לשלושים ושחי על כדור הארץ. ואכן כל אלה מגיע הנה כל קיץ על שלל בגדי הים הקצרצרים. 

מחר יום חדש וצפוי להיות כולו שמש בלי עב קל כנוצה.