מזרחה⁩

קמנו הבוקר בעיר העתיקה של סיביו אל תוך מינוס שתי מעלות. התחלה טובה כי לא היה מינוס שמונה כמו במקומות אחרים. פנינו מזרחה אל העיר היפה בראשוב. שתי דרכים מוליכות לשם, הדרומית המהירה (כביש מהיר) העוברת דרך הבטן של הפרסה הקרפטית בשעתיים, ואחת צפונית יותר, ארוכה יותר דרך העיר סיגישוארה Sigisuara (להלן סיגי) קצת מעל ארבע שעות. בחרנו בארוכה ולהלן ההסבר.

במאה ה- 11 הגיעו הנה שבטים סקסונים שזה ממוצא גרמני, והקימו כאן תחנות מסחר, התנחלויות וכאלה. בימים ההם (שנת הקמת סיגי 1280) כל ההתנחלויות שהקימו באירופה נבנו לרוב על גבעה או הר תלולים למדי כדי שיהיה נוח להגן על הישוב. הסיגי שלנו כמובן מתחלקת לבסיס ההיסטורי על גבעה בולטת בסביבתה וכיום סביבתה כבר עיר ממש. 24,000 תושבים בגובה 380 מ׳ וכדי לשלם חניה צריך מזומן או אפליקציה. סתם כרטיס אשראי עבר מן העולם. האזור הרחב הנקרא טרנסילבניה החליף ידיים במספר סיבובים ולכן השלטים בדרכים מופיעים ברומנית ושורה מתחת בגרמנית או הונגרית, לפי הסבבה שלהם.

מהסיבה הזאת הכפרים והמבנים נושאים סממנים רבים של מרכז אירופה. סגנון הבניה, צבעוניות הבתים, רחובות מסודרים, מרובי עציצים, כנסיות ומבני ציבור אחרי מעוטרים בצריחים ושפיצים. בקיצור מאד נעים. אלא שסיגי היא מושבם של שושלת אחת שאני זוכר ממנה את ולאד השלישי שהמיוחד בו היה שבנו הוא ולאד צפש, ולאד המשפד. כצ׳יף של שבט סקסוני מעודן ותרבותי מגרמניה, היועמ״שית שלו התירה לו לשפד אופוזיציונרים, מהתחת צפונה, באופן שהנ״ל לא ימות אלא יגסוס בנחת. אחרי שסיים המלאכה הקשה הזאת ישב לאכול מול המשופד את ארוחת הצהרים שלו ולהתענג על המראה. לימים כתבו בספרות על דרקולה וזו מבוססת על ולאד המשפד שהיה באמת איש כזה. בחיי שלא הגזמתי במילה. התיאור שלו ושל השיפודיה מופיע במקורות רבים. כיום יש בבית בו נולד ובו גדל עד גיל ארבע, מוזיאון כלי נשק עתיקים. המקום נמצא בלתי מתאים לשמש מוזיאון למזוזות.

מזג אויר יפה ושמשי. קטעים מהדרך כוסו בערפל. אצלנו זה רק העתיד. המהירות בכביש המצוינים באמת קבועה כל השנה והיא ממוצע 70 קמ״ש ומוכתבת על ידי הטריילר שלפנינו. כל דבר בין 2-10 מעלות מתקבל בברכה. וחיש קל אנחנו בבראשוב. עיר זו, שווה בשוק החופשי כ- 250,000 תושבים, גובה מעל הים 600 כלומר ובקיץ זה ממש שווה. יש בה ככר מרכזית גדולה ובה הכנסיה השחורה. העיר הוקמה בערך 1100 כנראה על ידי פצ׳אנגים שהיה עם תורכי אשר הסתובב כאן ומשם והלאה גדלה ופרחה כי מיקומה לרגלי הר טמפה (כמו בפלורידה) ובכלל היא מקופת הרים ובפרט ובכלל...

העיר עם השפעת בניה גרמנית מובהקת, נקיה ומטופחת, בתיה צבועים ומקושטים בצמחיה כל אימתי שרק ניתן להשחיל, היא באמת תענוג לעיניים. בסמוך לרחבה הגדול בית הכנסת היהודי היפיפה המשמש כיום אתר תיירות ופחות כבית כנסת. יש גם סמטה אחת שבנקודה הצרה רוחבה 114 ס״מ ואצל מדריכי תיירות אחדים היא הרחוב הצר בעולם. בשנות חלדי כבר ראיתי רחובות צרים ממנו, אבל זה בסדר לעמוד באמצע הרחוב ולגעת בשני הקירות מימין ומשמאל תוך שמישהו מצלם אותך. יש כאן שדרה של בתי קפה עם נופך אירופי מפונפן וכל העסק מאד נעים לשיטוט ולגימה. אגב, נכנסתי לסטארבקס להגיד שלום ולרגע חשבתי שנכנסתי לכתה ג׳. כל האנשים צעירים לגמרי, אולי סטודנטים ומטה, אבל אפילו לא מבוגר אחראי אחד לרפואה. לא הביטו בי בעין משונה כי הם מורגלים לראות רוחות רפאים.

בשלב הבא נסענו ארבעה ק״מ לפויינה בראשוב. מדובר באתר נופש וסקי מהמשובחים ברומניה, אולי הכי הכי. קיץ וחורף. סקי, סוסים, טרקטורונים, מסלולי אופנים וכל מיני ספורט שרגליי לא יקרבו לשם. מקום יפה ביותר עם מלונות משובחים ואמיתיים. גם בתחום האוכל ה ר ו מ נ י ממש סבבה. יש לקיבותינו זיכרונות נעימים ממוסדות מסוימים על כן אני עוזב המקלדת ומצטרף אל שוש לטובת סדרת חינוך קולינרית-רומנית למתגייסת הפוטנציאלית.

בתאבון גם לכם.

נ.ב. הכנסייה השחורה השתזפה ב- 1680 כתוצאה משריפה שנגרמה במהלך מלחמה כלשהי בין תורכים וכל מיני. איני רואה טעם לזכור מי נגד מי מפני שההיסטוריה האירופית כולה, שלא כמו אצלנו למשל, הכל רצף של מלחמות. מי שהפסיד יורד מהבמה ממילא.