⁨חוויה של סבא⁩

מאז שהילדים היו קטנים מאד הקפדתי להיות לקוח מסור ונאמן של לגו. עם ניר, היתה לנו שפת לגו משותפת ועשינו דברים גדולים. כשגרנו בניגריה, הבאתי מציריך מערכת גדולה מאד של רכבות חשמליות על טהרת הלגו שהורכבה על שולחן פינג פונג בדימוס, הכוללת גשרים ותחנות. בנוסף היו עוד עשרות משחקי לגו אחרים. אני מספר את כל זה רק בשביל לומר שאני מבין משהו או נכון יותר, פעם הבנתי משהו בלגו. 

היום קיבלתי תזכורת. אחרי שהנכדים סיימו להכין שיעורים, לאכול מקדולנד׳ס ואני סיימתי עם השנ״צ, נבו קרא לי להרכיב שחמט מלגו 743 חלקים. צריך לומר מילה על נבו: הנער הרכיב לגו מגיל מינוס שנתיים. מאז ומתמיד היה מכור ללגו. בכל פעם שרצינו לקנות מתנות, עם נבו היה הכי קל. לא בטוח שאי פעם קנינו לו משהו שאינו לגו. כשגדל, התחלנו לקבל הזמנות ספציפיות עם מספר ושם לגו. בלי ספק ההשכלה של נבו בלגו הרבה יותר מפותחת מזו שלי ומכל אחד מהנכדים.

בקיצור, נבו מושיב אותי אל השולחן, פותח את הקופסא, מסדר את השקיות לפי סדר המספרים, פותח את שקית מספר אחת ואת חוברת ההרכבה המתאימה, ומתחיל להסביר לי כל שלב וכל חלק וכל פעולה כאילו אני עולה חדש מניגריה. הכי אהבתי שהוא כלל לא טרח לשאול אותי מה אני מכיר או יודע. יכול להיות שהוא מזהה סתומים מרחוק או שסתם לא העלה על דעתו שזקן יכול להרכיב לגו לבד. אולי הוא אפילו קצת צודק. אבל מבחינתי, החוויה של נבו מלמד את סבא שלו להרכיב לגו הייתה מאד מרגשת ונעימה. 

וכל זה קורה בשבוע שקמו בשבילנו ברכבת. נכון הם היו ישראלים ובכל זאת, כדאי להציץ בדפי זהב במדור בתי אבות או מוסדות דומים. 

ככה בלב, חשבתי שהנכדים עוד ילמדו אותי לעשות ילדים...