⁨היום האחרון⁩

על היומיים הראשונים שלי, סיפרתי לכם. ביום השלישי שלנו ניר היה בשדה ואני נשארתי במלון. ביום הרביעי שלנו שגם היה היום האחרון של האירוע, שוב היינו יחד.

הגענו מוקדם. רוב הביתנים טרם נפתחו. התחלנו מהתצוגה של Pipistrel. יש להם בתצוגה 4 מטוסים אך המיוחד מכולם ובגללו הגענו הנה הוא Velis Electro  שהוא גם המטוס החשמלי הראשון בעולם. הטסלה של האווירונים. 2 מושבים יפה וחטוב שטס על חשמל ונטען כמו אחותו הגדולה הטסלה. פרט לראשוניות הזו הוא גם אינו רועש כי אין בו מנוע מכני שרועש. כמו בטסלה, כשהוא עומד על המסלול הפרופלור לא מסתובב. רק במצב תנועה. באין פעולת הנעה, מהרגע שלוחצים על הגז הוא מאיץ מיידית ועל כן מסלול ההמראה שלו קצר משמעותית. למתקדמים, הם בנו את הפנתרה 4 מושבים עם מפרט משופר וכך הלאה. בקיצור, התחנה של Pipistrel היא בחזרה לעתיד 3. לדואגים: המטען בגודל מזוודה גדולה מגיע אל המטוס ולא להיפך. 

הביתן הגדול של בואינג ריק למדי מבחינת מוצגים. היתה שם הקרנת טעינת משטחים למטוס מטען בקנה מידה 1:1 שזה מרשים. היו שם נציגויות לשתי חברות בנות של בואינג, למכשור ולניווט, אבל בתמורה לכל הריק הזה קיבלנו תיק גב קטן עם קשקושים. מאכזב. 

במרחב העצום של הסלון האוירי הזה היו אזורים משנה כמו למשל מטוסי מלחמת העולם השנייה, warbirds, אולטרה לייט, מטוסים ימיים, וינטאג׳, טיסנים, מטוסים שנבנו או הורכבו באופן אישי, מטוסים ששופצו על אנשים, מסוקים... הלכנו לאולטרה לייט לראות המראות ונחיתות. כידוע לכל עקרת בית בקרית מוצקין, המראות ונחיתות של אולטרה לייט זה כיף גדול. הם ממריאים ונוחתים על דשא בגודל מגבת רגליים. הגישה לנחיתה עם האף מול הרוח עד המטר האחרון מעל הדשא ורק אז מתיישרים עם המסלול. הם מתנדנדים בעת הריצה ובעת ההמראה אבל זה רק נראה מפחיד. האכזבה הייתה שעד שהגענו לראות אותם ביום האחרון לאירוע, רבים כבר המריאו הביתה ולנו נותרו רק שלושה שזו הצגה יפה אבל בקטן. 

גם בחלקות מטוסים הים והוינטאג׳ כבר היו קרחות רבות על הדשא וזה הביא את ניר למסקנה שכדי להימנע מלהיות את כל שבעת הימים של האירוע, עדיף להיות בשלושת הימים הראשונים ולא האחרונים, כשהכל טרי ההתרגשות גדולה, מלא אנשים ומלא מטוסים, הנוכחות מלאה וכך הלאה. אפילו נפח התנועה האווירית ירד ויתרה מזאת, הבוקר הרבה יותר עמוס מאחה״צ של היום האחרון. בעוד אנחנו צופים במטוס המצייר בשמיים תשעה ריבועים ומשחק X\O מגיעה הידיעה על טבח הילדים במג׳דל שאמס והראש שלנו לא כאן. יתר הנוכחים לא בעניין שלנו.

בשתיים אחרי הצהריים מתחיל מטס הצהריים, משתיים עד שש, כמו בכל יום אחר. שלושה צנחנים עם דגלים אמריקאים וכולם עומדים, מורידים כובעים ושרים את ההמנון האמריקאי. כמה דקות אח״כ שלשות של צנחנים קנדים עם דגלים קנדים ואח״כ שרים את ההמנון הקנדי. הקנדים ירדו בחבורות של שלושה מחוברים יחד עם מצנחים פרושים, ורק קרוב לפני הקרקע הם מתנתקים. לפעמים מאד קרוב. 

מכאן והלאה הכל אירובטיקה. Extra 330 שנולד לאירובטיקה, מתפרע בלולאות וגלגולים נהדרים. הצוות המתוגבר של רד בול Red Bull Air force כולל צנחנים, שני מטוסים ומסוק, מבצעים תעלולים על גבול הדמיון ובמיוחד המסוק הזכור לטוב מהפעם הקודמת. זה כאילו ביטול כל חוקי הפיזיקה שלמדנו אצל מצליח. 

צריך להדגיש שכל פרק אירובטיקה שאני מזכיר כאן בשמו, נמשך לפחות רבע שעה. זה לא עסק של יעף אחד מעל הרצליה כמו בבית. זה רצף ממושך של טיפוס אנכי וצלילות מטורפות, גילגולים ולולאות, בז נמוך בגובה הדשא וכל מה שאפשר רק לא ישרה ואופקית. מותר ישרה, אבל זה על כנף שני מטר מעל המסלול או על הראש כלומר הגלגלים אל השמים וכן דברים אחרים שמעולם לא ראינו בארץ. 

אין בלי ציפורי המלחמה. מטוסי מלחמת העולם השנייה וכמה שהשתתפו גם במלחמת קוריאה, מאורגנים בארה״ב בשלוש מגה טייסות בשלושה אזורים גיאוגרפים. יש להם אירועי ראווה במשך כל השנה עם אתר ולו״ז גלוי וידוע לכל. חובבי התעופה מגיעים לאירועים כאלה מעל רחבי המדינה ואם לצורך כך מדובר בנהיגה של שלושה ימים לכל כיוון, אין כל בעיה. הם כל כך מגובשים ומאומנים בטיסות ראווה, במבנים מזוג ועד תשעה מטוסים (אני מדבר על מה שראינו), בתרגילים אירובטיים, בטיסות משולבות פיצוצים וירי על הקרקע (כאילו המטוסים יורים ומפציצים). הם באים מכיוונים שונים, השמים מלאים מטוסים ועשן, והצופה מרגיש כאילו נמצא לפחות בפלישה לנורמנדי. P47 תנדרבולט מעמודי השדרה של מטוסי הקרב האמריקאים בימים ההם, מנטרל את ההרגשה שמדובר במטוסים מלפני 85 שנה. הצופה נתון לגמרי באקטואליה של הקרבות הללו. 

סופר פינטו היה פעם הצעה שהוגשה לחיל האוויר על מטוס הדרכה סילוני, דומה בממדיו לפוגה מגיסטר הצרפתי בבית ספרנו. ההצעה לא נתקבלה ומספר קטן של סופר פינטו כאלה, נדמה לי שרק שישה, נוצרו ושרדו. כמו כל המטוסים שצבאות ארה״ב אינם משתמשים בהם, גם אלה הגיעו לידיים פרטיות. ברבים מאד ממופעי הראווה הם מופיעים ומציגים יופי ואלגנטיות של טיסה. טיסה של גמישות וחינניות. 

Piper PA-18 Super Cub נולד יחד איתי ב-1949. שנינו הספקנו כמה דברים מאז תש״ט. כיום משותפת לנו הרצפה. כמעט אותו הדבר: הוא טס על הבטן, על הגב ועל הצד ממש בגובה הרצפה, ואילו אני לא יכול להתרומם ממנה. 

אחריו הפינטו דו מנועי 37P. מטוס הדרכה סילוני אמריקאי דו מושבי בטור, דו מנועי. טיסת בכורה 28.6.68 יום לפני שמלאו לנו 19 והלקוח העיקרי שלו היה חיל האוויר של הפיליפינים.  ממנו פותח הסופר פינטו 610T שמוזכר לעיל. 

המטוס הבא להופיע F-16  הידוע כאן כפייטינג פלקון, ״בז לוחם״ כאן ובארץ ידוע כ״סופה״. הוא מטוס קרב סילוני רב־משימתי אמריקאי מהדור הרביעי. הוא נועד במקור להיות מטוס קרב קל, והתפתח למטוס רב־משימתי מוצלח. יכולותיו הרב־תכליתיות הן הסיבה העיקרית להצלחתו, והוא מיוצא בהיקפים גדולים ונמצא כיום בשירותן של 25 מדינות. מאז תחילת הייצור ב־1976 יוצרו למעלה מ־4,500 מטוסים ומעל 3,500 עדיין בשימוש. ייצור המטוס נמשך עד היום לייצוא, שנים לאחר שחיל האוויר האמריקאי הפסיק להצטייד בו והחל לרכוש מטוסים מתקדמים יותר. במפגן שלנו השתתף דגם Viper Demo.  הבז מדגים את היופי בהתגלמותו. המון כוח, מהירויות משתנות, פניות חריפות ו״עצירה״ באוויר... העונג שבתעופה.

עוד זה הולך וב CF  18F הורנט (הצרעה). הוא מטוס קרב אמריקני רב-משימתי מהדור הרביעי.  שימש כמטוס הקרב העיקרי של הצי האמריקני וחיל הנחתים האמריקני, ומוצב על נושאות המטוסים של הצי. רוצה לומר הגרסה ה״כאילו״ ימית ל- 15F שלנו. המטוס דו-מנועי, על-קולי ומותאם לריבוי תנאי אקלים. הוא נבנה כמותאם גם להיות מטוס קרב וגם מטוס תקיפה ((F/A.  פיתוח מאוחר של המטוס הביא ליצירת דגמי F/A-18  סופר הורנט. במטס היום, השתתף מטוס של ח״א קנדי מטייסת ויקטורי. לבד מהפגנת תמרונים חדים וכל מה שהתרגלנו אליו, הוא טס במבנה עם ספיטפייר בריטי ומוסטנג אמריקאי, שניהם מגיבורי מלחמת העולם השנייה. מבנה של שלושת אלה מדגים יותר מכל מאיפה עד לאן הגיע התעופה הצבאית בחמישים שנה. בין היתר הדגים סימולציה של גישה לנחיתה על נושאת מטוסים שהיא בעצם הנתב״ג שלו.

שלוש שלשות Snowbirds. טייסת 413 של הכוחות הצבאיים של קנדה, הצבא, חיל האוויר והצי הקנדי במשותף היא טייסת ראווה ייצוגית. שלושת הזרועות הנ״ל שותפים כל אחד בדרכו לבניית שימור והפעלת הטייסת. עיקר פעולתה היא מופעי ראווה באירועים שונים והלו״ז ההופעות שלה מפורסם כך שיוכלו למקסימום צופים. במטס שלנו הופיעו שלוש שלשות  במבנה הדוק ומדויק המשתנה תוך כדי גלגול או כשהם הפוכים.

שושנה כלפי מעלה, כלפי מטה, שתי שושנות במקביל מעלה ומטה, אחד מול השני בטן לבטן. זוגות זה מול זה, שלשות זה מול זה... חצי שעה של אירובטיקה נהדרת. בהתחשב שהמלאכים הכחולים, הצוות האירובטי של הצי, לא השתתפו השנה אלא רק עברו מעלינו פעם אחת וזהו, הקנדים נתנו הצגה יוצאת מהכלל ולא חשנו כל צורך בצי האמריקאי. 

הצגת ערב

שעתיים הפסקה. קצת אוכלים דרעק ושותים בירה ובשמונה בערב מחדשים פעילות. זה הערב האחרון של AirVenture ויש צפי לקצת זיקוקים.  מתחילים עם זוג וט F4U קורסייר, באנגלית Vought F4U Corsair שהיה מטוס קרב חד-מנועי מתוצרת חברת ווט  (Vought) האמריקאיתבימי מלחמת העולם השנייה ואשר יועד לפעול על נושאת מטוסים. המטוס התבסס על מנוע בוכנה עוצמתי ובאותה עת נחשב בעיני היפנים כמטוס הקרב המסוכן בזירות הקרב. המטוס שירת גם במלחמת קוריאה ועד ליציאתו הסופית מפעילות מבצעית בשנות ה־60 והיה למטוס הקרב המונע במנוע הבוכנה בעל השירות הממושך ביותר. ובכן הזוג הקשיש אך הנמרץ הזה מבצע את הפעלולים המקובלים ואחרי מספר ימים באושקוש עדיין איני רואה מה יעשה את הערב הזה שונה מכל ערב אחר... ניר אומר – חכה בסבלנות שאין לקשישים. 

בינתיים אני שם לב עד כמה רבים מאד מהמבקרים כבר עזבו. אלה שטסו הביתה במטוסם הפרטים, המראות במרווחים של עשר שניות. מטוסים כבדים יותר קיבלו 15 שניות. המגרשים די מרוקנים וכמות האנשים באתר כולו מצטמצמת רק לאורך המסלול. טריילרים מפנים ביתנים בפירוק. ניר אומר אס״כ – אווירת סוף כנס. 

G18EA מוצר של בואינג, מהטייסת הקנדית Growlers הנוהמים, מטוס ללוחמה אלקטרונית (ל״א) של הצי האמריקאי. בגלל שאנחנו היינו חיילים לפני שהמציאו את האלקטרוניקה, אין לי מושג למה זה טוב. הצי חושב שהוא נחוץ ולכן קנה 172 חתיכות. בניגוד לרוב המטוסים שהופיעו במטסים, זה עדיין בשירות פעיל. יש לזכור ש- F18 A/F הם כלי עבודה של הצי, עם צריף מגורים על נושאות מטוסים ולכן לא פלא שגם הל״א הזה גר עם האחים הגדולים שלו. בקיצור, המטוס בא להדגים במשך 20 דקות איך עושים כל תעלול בכל מהירות אפשרית ובגובה נמוך ופחות נמוך. הייחוד שלו היה סימולציה של גישה לנחיתה על סיפון נושאת מטוסים. כל הנוהל של גישה מהירה עד כמעט הטאץ׳ דאון, ואז פתח מבערים הרים אף ויצא אל השמים. עד החלק המרשים במטוסים כאלה גדולים הוא הגמישות שלהם באוויר, המעבר בין מהירויות וחדות הפניות על חצי לירה. 

Titan Aerobatics הם צוות אירובטיקה מקצועי של מטוסי AT-6 Texan. המטוס עצמו חד מנועי דו מושבי עם מנוע טורבו פרופ חזק ומשמש להדרכה בכל זרועות האוויר בצפון אמריקה. כשלא מדריכים והמטוס פנוי לחרקות, הצוות האירובטי עושה נפלאות. 

הבעיה היא שכל הזמן אני כותב על אירובטיקה נהדרת אבל זה לא אני אשם. מה שרואים באושקוש הוא לא רק כמות אדירה של אירובטיקה על ידי סוגי המטוסים מבוכנה חד מנועי ועד המיטב העולמי של התעופה כמו 22F. על כן אי אפשר להאשים אותי שראני מברבר יותר מדי על אירובטיקה. מה שרואים כאן זה הצמרת העולמית וגם אם לא כולה, זה עדיין הכי שווה בעולם. 

FoxJet. סילוני, דו מנועי, הדרכה ואירובטיקה. לא ארחיב אבל כל אירובטיקה בפני עצמה יפה ומרגשת ולא מעט קורה שהצופה שואל את עצמו שתי שאלות: אם הטייס יוצא מהתרגיל בחיים ואם אין בדיקות שפיות לפני קבלת רישיון טיס. לפחות בחלק מהקרים שוכנעתי שמדובר בשוחד לבוחן. יותר מפעם אמרתי לניר – הנה ההזדמנות שלנו לראות התרסקות על חי. 

Beech 18 or "Twin Beech". נראה כמו מונית אווירית עם זנב כפול. יוצרו 9000 יחידות בין השנים 1937-1970, 33 שנים של יצור, יותר מכל מטוס אחר.דו מנועי, בוכנה, היה בשירות כל זרועות האוויר. במונח הזה כלולים ח״א האמריקאי, חיל האוויר של הצבא האמריקאי (נפרד מחיל האוויר = שהוא חיל האוויר), חיל האוויר הקנדי, ח״א של הצבא הקנדי (כמו בארה״ב), משמר החופים, משמרות הבטיחות במעברי החציה וכו. הפרד הכבד הזה לא עסק באירובטיקה אלא גרר אחריו שובל של זיקוקים מקצה כל כנף. הוא עולה ויורד, נכנס ויוצא הולך וחוזר וכל הזמן שובל כפול של זיקוקים. בנוסף הוא גם יורה זיקוקים מחוץ לשובל. ואת זה הוא עושה עשר דקות ברציפות.

Long EZ הוא מטוס סילוני דו מושבי שיחודו בכך שהכנפים מתחילים מהזנב ואילו קידמה יש לוש זוג כנפוני קנארד ולכן יש לו צורה לא קונבנציונלית. גם הוא פעל בענף הזיקוקים עם שובלים ועם אקסטרה זיקוקים. נניח 15 דקות של מטוס סילוני קטן שעושה שמח בלב בזכות הזיקוקים. 

RV8  DHC-1. Chipmunk היה בנעוריו מטוס הדרכה דו מושבי חד מנועי. להבדיל מקודמיו, הוא נולד בקנדה. שירת בקנדה בלגיה ובריטניה . החלק העיקרי שלו התחיל כשהתחילו השלבים האחרונים של הזיקוקים. עשרים דקות של זיקוקים, פיצוצים ואש על הקרקע יותר מכל אירוע פיצוצים שהיה עד כה. ואז נכנסו לתמונה מאות רחפנים נהוגים ע״י מחשב, מחליפי צבעים, כותבי מילים, ביטויים וציורים, וה- RV8 רץ בתוך הזיקוקים שנורו מהקרקע ומהאוויר תוך שהוא מוליך שובל זיקוקים משל עצמו ובנוסף יורה עוד זיקוקים מעבר לכל השמים הלוהטים. כבר יצא לי להיות בארבעה ליולי בבוסטון ולראות מופע זיקוקים מרהיב אבל מעולם לא חוויתי חוויית זיקוקים ופירוטכניקה כה חזקה כמו בערב הזה.

במקום ועדת חקירה ממלכתית:

המסקנה החשובה ביותר היא מסעות שלושה דורות בנים בנושא המעניין את כולם. הפעם יובל לא היה אתנו והצטערתי על כך מאד מאד.  בעבר עשינו מסע כזה באיטליה בנושא רכב איטלקי וגיליתי שבנינו ערך לדורות.

נכון שסלון אווירי הוא נושא מדליק רק חלק מהאוכלוסייה אבל אפילו עז הבר המצייצת תסתכל בסקרנות על הנעשה בשמים ולא תוכל להתעלם מהרעש העצום וערימות העשן.  יש בזה יופי רב אבל מה שיש באושקוש אין בשום סלון אוירי כמו לה-בורז׳ה או פארנבורו בבריטניה. באלה מוכרים יצרנים גדולים מטוסים גדולים לחברות תעופה. יצרנים מציגים ציוד כבד כמו רדאר ותשתיות לחברות תעופה ושדות תעופה. אושקוש לעומת זאת זה אירוע של  א ו ה ב י  תעופה לשמם. לכן מגיעים לאירוע 10,000 מטוסים שרובם המוחלט אנשים פרטים עם מטוסים פרטיים עם בני משפחה וילדים אבל בלי חיות מחמד. הרעש היה מחרפן אותם.

מדי שנה האירוע גדל ונוספים מציגים ומבקרים, מטוסים בשמים ומטוסים על הקרקע ורק האוכל באמריקה לא משתפר. לאדם הסביר החי במערב ומשיק לתעופה, אפילו כנוסע רגיל, ביקור של מספר ימים בסלון האווירי של אושקוש פעם בחיים לפחות, פותח אופקים חדשים להבנת הנעשה באוויר. לא, לשם כך לא צריך להיות טייס. מספיק לאהוב יופי ככזה. 

אי״ה, בשנה הבאה באושקוש עם מלא נכדים.