אדינבורו היא עיר מצוינת לתיירים וכוללת מבנים חשובים ואתרים בעלי עניין כמו טירת אדינבורו, המייל המלכותי, ארמון הולירוד ושבעה מוזאונים כולל המוזיאון הלאומי של סקוטלנד, המוזיאון המלכותי של סקוטלנד, מוזיאון הקסם והמכשפות שחסר כמוהו בארץ, ומוזיאון חווית הויסקי שלא חסר כמוהו בארץ.
יש לאדינבורו גם חבילה של כנסיות ואני מדלג על הפירוט כדי לא להלאות את הקורא. העיר מלאה בצריחים ופה ושם מבצבצים גם מסגדים. יש נקודות תצפית על העיר, שני מצפי כוכבים ומונומנט אחד לא גמור שזכה לשם המליצי במקצת, ״הבושה של אדינבורו״.
שוש עשתה סיור מודרך בעיר התחתית של אדינבורו. זה אשכרה מתחת לאדמה, בחושך גמור, ומי היו הדיירים? העניים שבעניים. נדלג על התיאורים הצבעוניים של המדריך בלבוש באופן מסורתי עם קילט (החצאית הסקוטית) ואביזרים נלווים כמו תיק קטן התלוי עליו ונראה כמו מגן ביצים, תיאורים העוסקים בעכברים, מחלות מדבקות, 5% ששרדו ממגיפה של אבעבועות שחורות. בקיצור, זה היה רעיון כה גרוע עד כי לפני 300 שנה הסקוטים סגרו את הבסטה.
באותו הזמן הלכתי טיפה ברגל וראיתי בין היתר חנות המיועדת לעושי טרקים: המלצות, מפות ומסלולים, ציודים כמובן אבל חנות ר ק להולכי טרקים, זו הראשונה שיצא לי לראות או היחידה שאני זוכר שראיתי.
בעמק אחד, צמוק לפארק ענק ויפיפה, Holyrood Park, מצאנו את הבניין החדש של הפרלמנט לצדו של ארמון הולירוד שהוא אשכרה ארמון בית המלוכה. לא ראיתי אם צ׳רלי המחלים היה בבית. שוש עלתה על הר סמוך הנקרא המושב של ארתור. Arthur’s Seat הר געש בדימוס כולה 250 מ׳ גובה אבל משמש לתיירים לעלות לתצפית על כל העיר 360 מעלות. על מקור השם מסתובבות אגדות הקושרות אותו למלך ארתור ההוא שעקר חרב מסלע. לא צורפו ראיות מרשיעות. שווה את העליה הקשה? שוש ועוד רבים וצעירים ממנה אומרים – שווה.
הגיג: כידוע עוד מלפני כניסת אלנבי ב-1917, ארוחת הבוקר האנגלית כוללת ביצים, שעועית, נקניקיות, חצי עגבנייה אפויה וטוסטים. כך תמיד בכל המלונות / B&B / Guest houses / Lodges בכל אנגליה. לעומת זאת ארוחת בוקר סקוטית / וולשית כוללת בדיוק את אותו הדבר. בזמנו, בניגריה (מושבה בריטית בעברה), אכלתי הרבה ארוחות בוקר אנגליות אבל נוכח האלטרנטיבה (לא היתה כזו), זה היה נהדר.
אם אתה בריטי אתה נידון לאכול את אותה ארוחת בוקר כל החיים בכל מקום שתהיה אפילו אם אתה אוכל בחדר אוכל קצינים. בצוק העיתים, אנחנו מכריזים מדי בוקר שאנחנו צמחוניים, עד יחלוף זעם.
לעומתם, במלון ישראלי רגיל ולא יקר יש מזנון עשיר הכולל את כל האפשרויות פרט לבשרי. מגוון מוצרי החלב מקבל סימון מתמטי של אינסוף. לאור הבדלי התפריטים, אני מעדיף להיות ישראלי.
סיכום אדינבורו (המצאה ישראלית) הנקראת והנכתבת בעצם אדינבורג: עיר יפיפייה מכל זווית אפשרית למעט במצב של רוח קרה. חציתי אותה בכל חתך אפשרי ובלתי אפשרי. באמת שאיני זוכר ערים כל כך יפות ומעניינות כמו אדינבורו. זה מה שירושלים וחיפה חלמו להיות כשיהיו גדולות. מצד שני מה אני כן זוכר? כפי ששוש הוכיחה, הרבה הליכה ברגל (זה בד״כ ברגל) אפילו במזג אוויר בלתי ידידותי, והעיר עוד יותר יפה לעומת מה שאמרתי קודם. נעימה, אלגנטית, מעניינת, פוטוגנית ויפה בכל שעה. בטח יפה יותר מגלזגו. הפגע רע היחיד של העיר הוא בורות בכביש. במדינתנו הקטנה היו הולכים לבחירת על רבע הכמות. כאן אין פוצה פה ומצפצף. נכון, זו בעיה לנוהגים בעיר אך אתם בוודאי תעשו אותה ברגל.
Comentários