המסעות של חורש

אחלה יום מחר נטוס מסיציליה לרומא, נלון שם לילה וביום חמישי נמריא לארץ המפשירה מכפור – הוד השרון. הבוקר 05:30 חיים רוזנברג מדד 1.6 מעלות בפרדסיה. מה יש למהר? לפיכך נסענו לאיטנו את 70 הק״מ עד פלרמו וכדי להרוג זמן, נכנסנו לעיר קטנה על החוף בשם המבטיח מונדלו Mondello, עשרה ק״מ לפני פלרמו. מתברר, ובאמת לגמרי במקרה ומבלי שידענו עליה דבר, שזאת עיירה מיוחדת. הרגיל הוא שהיא על חוף הים עם חוף ארוך חולי ויפה, הכל מוכוון לתיירות. מה שמשך את תשומת ליבי הוא שזו עיר בלי שיכונים. כ ל הבתי

אווירת סוף קורס. מתחילים לחשוב על השיבה הביתה. היפים והמיוחדים של סיציליה, מאחורינו. האמנם? אנחנו על הצלע המערבית וחוזרים לצפונית עד שמחר בלילה נלון שוב בפלרמו. האמת שאם היינו מקצצים יום או יומיים, אף אחד לא היה נעלב אלא שעובדים אצלנו בבית אז לאן בדיוק צריך למהר? הלילה האחרון בילינו ביקב Agritourisimo Baglio Donna Franca בפאתי מרסלה כאמור לעיל. ארוחת הערב ביקב עמדה בניגוד להוד ולהדר של המקום. Busiate היא צורת פסטה אופיינית לאזור הזה ונראית כמו פסטה מסולסלת אבל מלאה וקשוחה. ה

מודיקה היא גם בירת ייצור השוקולד ברמה הגבוהה ביותר, עוד מהמאה ה-16. השיטות – כמו גם אלה ששימשו להכנת עוגות ערביות וספרדיות מסורתיות – נשארות זהות עד היום במגדנייה המפורסמת בונג'וטו (Antica Dolceria Bonajuto). זוהי השוקולטריה העתיקה ביותר במודיקה. השוקולד עצמו דווקא טרי. העיר מחולקת למודיקה העתיקה (Modica Alta), היושבת על הגבעה ונשלטת על ידי מצודה ועיר תחתית (Modica bassa), המשתרעת לאורך 2 רחובות עיקריים: קורסו אומברטו וויה מרקזה טדסקי (Via Marchesa Tedeschi). בחלק זה פזורות ה

אגריג'נטו Agrigento המודרנית יושבת על מישור מוגבה בגובה של 225 מטר אשר צופה דרום־מערבה לכיוון הים התיכון המרוחק ממנה כ־3.5 ק"מ. כמו כל סיציליה, יש הווה ויש עבר. בהווה אגריג'נטו היא יעד תיירותי פופולרי בדרום סיציליה ומשמשת כמרכז לעורף החקלאי שמקיף אותה, ולמרות זאת העיר נחשבת לאחת העניות באיטליה וסובלת מבעיית פשיעה קשה. למה יעד תיירות פופולרי? בגלל העבר. עמק המקדשים הוא שם האתר, ולמען הצדק הגאוגרפי זה אינו עמק אלא שלוחה. כאן כמו בכל סיציליה, העבר בעיקר במשמעות יוונים ורומאים

אחרי בדיקה של מזג האוויר באזור האטנה, הבנו שבנסיעה הזאת לא נעלה שוב על ההר והמשכנו את החיים שלנו או מה שנשאר מהם. התחנה הראשונה היא Noto.עיר לא יפה, מוזנחת ולא יפה, אלא אבל היא אחת משבע שקיבלו את התואר המלכותי של אונסקו ״אתר מורשת עולמית״, וכולן בדרום מזרח סיציליה. שיבושם להם. הסיפור הולך ככה: רעידת האדמה של 1693 חירבה את כל הישובים לפחות במזרח סיציליה. אח״כ החלה בנייה מחדש וזו התנהלה ברמת העיר. היו כאלה שתפסו אדריכלים יותר שווים, כאלה עם פחות שווים. התקופה היא הבארוק האיטלקי

ערב קודם, בלב הפועם באי ספיקה ראויה של קטניה, אכלנו ארוחת ערב פשוטה. קראף יין לבן, Pasta Sicily Flavours שזו ערימת מקרונים עם חצילים עגבניות וגבינה פלוס כל מיני דברים קטנים שלא טרחתי לזהות, אחלה מנה טעימה. המנה האחרת היתה Pasta alla Norma בה הפסטה היא דיסקיות פסטה קטנות בגודל מטבע 2 ש״ח עם רוטב עגבניות עשיר וחתיכות קטנות של חצילים. מבלי שהכרנו את נורמה, באמת אהבנו את שתי המנות. הקינוח היה סורבה מנדרינות בכוס שמפניה קטנה, דליל, כך שצריך לאכול עם כפית קטנה ולא זיהיתי את האלכוהו

התקשורת סיפרה על ההתפרצות האחרונה ביום חמישי ובנתה לנו ציפיות. ליתר בטחון, לפני שהלבה תכסה אותנו, ישבנו לאכול ערב קודם בקסטלומולה. אחרי...

יום אחד לקח להגיע. יום שני, בפלרמו דווח. היום השלישי התחיל עם שמש בוהקת במקום הנקרא Cefalu שם העברנו לילה במלון על קו ראשון לים. גם רבע שעה של שמש, אם היא באה על הבוקר, דבר ראשון כשפותחים עיניים, זה כבר עושה את כל היום. רק הדגים היו במים מפני שכעת חורף, קר, והתיירים הרחק מכאן ובכל זאת היו גיבורים שדפקו הליכה על הטיילת לאורך החוף. כצפוי, עיר קטנה שרועה מדרון תלול על מפרך יפיפה.   הבהרה: בחלקה הצפוני, סיציליה בנויה מהרים גבוהים למדי ובעיקר תלולים. מישור החוף בין ההרים לים הוא י

הטיסה לרומא יוצאת 0610 כלומר שינה לא תהיה בליל הטיסה. חיש קל הגענו לנתב״ג על כביש ריק אבל כבר הרבה בשנים לא ראינו את נתב״גנו כל כך עמוס. למשל התור למחלקת עסקים ולקוחות יוקרה (כך הוא באמת נקרא) יותר ארוך מהתור ללקוחות תפרנים. התור לבדיקות בטחון הגיע עד מקדונלד׳ס. מה שהבנתי הוא שבתקופת המלחמה, כאשר חברות זרות לא טסו לארץ, כל עם ישראל נרשם לנוסע המתמיד באל על. מאחר וממירים נקודות מקניות והוצאות אחרות על כרטיס אשראי, כל עמישראל נעשו לקוחות משובחים של הנוסע המתמיד באל על, גם אם ל

ביום שני בלילה ולמחרת, יום שלישי, לא ישנתי בלילה בגלל כאבים קשים ובלתי ידידותיים באזור הבטן, בצד ימין. הלילה האחרון הכאבים היו כה חזקים...

מאז שהילדים היו קטנים מאד הקפדתי להיות לקוח מסור ונאמן של לגו. עם ניר, היתה לנו שפת לגו משותפת ועשינו דברים גדולים. כשגרנו בניגריה, הבאתי מציריך מערכת גדולה מאד של רכבות חשמליות על טהרת הלגו שהורכבה על שולחן פינג פונג בדימוס, הכוללת גשרים ותחנות. בנוסף היו עוד עשרות משחקי לגו אחרים. אני מספר את כל זה רק בשביל לומר שאני מבין משהו או נכון יותר, פעם הבנתי משהו בלגו.    היום קיבלתי תזכורת. אחרי שהנכדים סיימו להכין שיעורים, לאכול מקדולנד׳ס ואני סיימתי עם השנ״צ, נבו קרא לי להרכיב ש

אתמול היה יום שישי. טל ושי נסעו לפריז. שלושה ילדים שבו מבית ספר. שני זקנים בבית החמים והנעים לעומת ארבע מעלות אכזריות בחוץ. קידוש מוקדם,...

האמת שיום שלישי התחיל ב-03:12 עם אזעקה חות׳תית, אורגינל מתימן. ככה צריך להתחיל כל יום רק בשביל להזכיר לנו איפה אנחנו חיים. ההמשך היה קצת...

בקול המוסיקה השמיעו את חנוכת הבית של בטהובן, ואח״כ את סימפוניה מספר 1. כבר היה שווה. זו לא העונה הכי טובה לראות את הצפון, אבל זה מה יש 48...

ברברה התחלנו את היום בשיגור נועה לארץ אבותיה. בדרך אל השדה ראינו שתנועה הנגדית קצת עמוסה. שיירה של 15 ק״מ מנסה להיכנס לבוקרשט מצפון. לא פקק אלא מצב זחילה. אחרי השיגור לקחנו קפה ארוך בשדה וכאמצעי מילוט החלטנו לנסוע לסנגוב Snagov. אגם סנגוב הוא אגם טבעי הגדול ביותר ברומניה, במרחק של כשלושים קילומטרים מבוקרשט וחמישה עשר ק״מ מהנתב״ג שלהם. שטח האגם הוא כששה קמ״ר, רוחבו הממוצע כ -250 מטר ועומקו המקסימלי 9 מטרים. צורת האגם מוארכת ומפותלת מאוד, עם 11 מפרצים עיקריים. בתוך האגם יש אי

מאחר והטלפון שלי מחובר לאזעקות הארץ, היה נחמד להתעורר מאזעקה באזור חיפה והמפרץ בשש וחצי בבוקר. זה רק כדי לזכור מאיפה באנו ולאן חוזרים. יפה הרומניה הזאת. בדרך כלל אזורים הררים יוצרים נופים ויופי טבעי גם בלי עבודה קשה. תוסיף להם הרים מושלגים, עמק ירוק, כבשים במרעה, קצת עננים מוארים על ידי שמש בוקר, איזה נחל זורם לא רחוק ואולי מפלצ׳יק פה ושם, ולמרות שאנחנו קצת פוסט שלכת, מקבלים את התרגום לעברית של פסטורליה. לרומניה יש הרבה מהסחורה הזאת גם בלי לעבוד שעות נוספות. במיוחד אהבתי את

קמנו הבוקר בעיר העתיקה של סיביו אל תוך מינוס שתי מעלות. התחלה טובה כי לא היה מינוס שמונה כמו במקומות אחרים. פנינו מזרחה אל העיר היפה בראשוב. שתי דרכים מוליכות לשם, הדרומית המהירה (כביש מהיר) העוברת דרך הבטן של הפרסה הקרפטית בשעתיים, ואחת צפונית יותר, ארוכה יותר דרך העיר סיגישוארה Sigisuara (להלן סיגי) קצת מעל ארבע שעות. בחרנו בארוכה ולהלן ההסבר. במאה ה- 11 הגיעו הנה שבטים סקסונים שזה ממוצא גרמני, והקימו כאן תחנות מסחר, התנחלויות וכאלה. בימים ההם (שנת הקמת סיגי 1280) כל ההתנ

חג המולד הוא חג צבעוני ויפה. בכל פינה מתנגנים Silent night ויתר שירי החג, רגועים ונעימים. ברומניה ואולי לא רק, שותים יין מורתח כבר מהתחלת נובמבר, מקימים ביתנים במרכזי הערים ובהם מציעים ממתקים ומזכרות חג, כובעי צמר צבעוניים ונרות צבעונים... ביתני חג נהדרים. יש כאן גלגל ענק, משטח קרח לגלישה, קצת מסעדות ובתי קפה מחוץ לביתנים וכו. איך אני יודע הכל? היום הסתובבנו בשוק חג המולד של העיר סיביו ובשמה הגרמני הרמנשטט וזה מה שראינו ולא בפעם הראשונה. בעניין שוק חג המולד של סיביו, התוספת

בשונה מרוב התיירים, אנחנו חוזרים הביתה במובן מסוים. שמונה שנים עבדתי וגרנו כאן. בשונה מהנ״ל, אנחנו כאן עם נועה, בכירת הנכדים, בעוד תשעה ימים מתחילה מסלול לוחמות. ההימור שלי הוא שרוב בעיר לא הגיעו עם לוחמת פוטנציאלית. ביום הראשון נחתנו בבוקר אחרי שלוש שעות שינה ונסענו ישר למפעל. בדרך מהנתב״ג שלהם הנמצא מצפון לעיר, אל מפעל מדרום לעיר, חצינו אותה דוך. הולכים ונוספים בנינים חדשים. העיר מתפשטת. מה שקפץ לי לעין מייד בהתחלה היא התופעה שלפני 10-15 שנה היה לרומנים צורך עז להשוויץ. המ

מסלולי אופניים הרוקחת קמפינג בבלי יתושים חרקים ארנבות צבים סנאים בבמבי אחד נ״נ נ״ט בישולים ואפיה עצמיים דיווחי שריפות ועשן אגם, קולנוע, מתקן חבלים זיפליין כנס שבטי נהדר. אם אני זוכר נכון, הטוב ביותר מאז כנס היסוד בהוואי לפני מילניום. התמקמנו בשלושה בסיסים. בעיר וונקובר למשך 2-4 ימים, תלוי את מי שואלים. באי Slat Springs שזה כשעתיים מעבורת מערבה מהעיר ונקובר, שם תפסנו חמישה קוטג׳ים על חוף אגם ואח״כ עוד תשעה ימים בבית ענק ונפלא בוויסלר הנמצאת בגובה 670 מ׳ עם 12,000 תושבים ואשר